במערכות מיזוג אוויר מרכזיות ובמחליפי חום תעשייתיים, תהליך עיבוי המים הוא שלב קריטי במעגל הקירור. מי עיבוי נוצרים כשאדי המים מהאוויר פוגשים במשטח קר, או כאשר גז הקירור הופך בחזרה לנוזל, ומשחרר חום. במערכות רבות, המים האלו ממשיכים לזרום בתוך המערכת כחלק מתהליך העבודה שלה, כאשר איכות המים קובעת כמה המערכת תהיה יעילה מבחינת השימוש באנרגיה.
כשהמים נקיים, המערכת מצליחה להעביר חום במהירות ובקלות, אך כשהם מזוהמים, היכולת של המערכת לשחרר את החום נפגעת, ומכאן שהיא צריכה לבזבז יותר אנרגיה לצורך העבודה, מה שהופך אותה ליעילה פחות. כאשר היעילות יורדת, המערכת נדרשת לפעול זמן רב יותר כדי להגיע לאותה תוצאה, מה שיוצר עומס מצטבר שלא נראה לעין בתחילה, אך מורגש היטב בביצועים.
הצטברות של משקעים וחלודה והשפעת ההזנחה על פעולת מערכת הקירור
כאשר לא מטפלים במי העיבוי, המערכת הופכת למקום שבו מצטברים בקלות לכלוך, אבנית וחלודה. מים שאינם נקיים מכילים מינרלים, ששוקעים על דפנות הצינורות ועל רכיבי מעבר החום. שכבת האבנית שנוצרת יוצרת בידוד, חוסמת את מעבר החום ו"מאלצת" את המערכת להתאמץ הרבה יותר. היא פועלת ממש כמו מעיל עבה מבודד, שעוטף את הצינורות ומונע מהחום לברוח החוצה. ככל שהשכבה מתעבה, כך גדלה ההתנגדות התרמית, והמערכת מאבדת את יכולתה הטבעית לקרר ביעילות.
בנוסף, חוסר איזון כימי במים עלול לגרום לחלודה אגרסיבית יותר, שיוצרת חורים בשטחי החלפת החום ועלולה לפגוע באיטום. תהליכים אלו הם לא רק בעיה של לכלוך, אלא גורם ישיר לירידה בביצועים של המערכת, מכיוון שהחום פשוט לא מצליח להשתחרר מהמערכת בצורה חלקה.
היווצרות שכבה ביולוגית והשפעתה על המערכת
מעבר למשקעי האבנית, מי עיבוי שאינם זורמים כראוי או שהם מזוהמים, הופכים ל"קרקע פורייה" להתפתחות של חיידקים, בקטריות וירוקת. במערכות מים נוצרת לעיתים שכבה של חיידקים שנדבקת למשטחים הרטובים, ומבחינת צריכת החשמל השכבה הזו גרועה אפילו יותר מאבנית.
שכבה רירית של חיידקים מהווה בעצמה שכבת בידוד חזקה, שחוסמת את המעברים, כאשר זיהום ביולוגי שכזה במערכת המים עלול, במקרה ה"טוב" להפיץ ריחות רעים, ובמקרה הגרוע לגרום למפגעים בריאותיים ואפילו ליצור סתימות פיזיות שמובילות להצפות ולנזקים יקרים למבנה.
מדוע לכלוך גורם לצריכת חשמל מוגברת?
על מנת שמערכת הקירור תצליח להגיע לטמפרטורה הרצויה, היא צריכה להעביר חום מהפנים החוצה. ככל שהיא צריכה "להתאמץ" יותר לשם כך, היא מבזבזת יותר חשמל. כשהצינורות ומחליפי החום מכוסים בלכלוך או באבנית, החום נותר בפנים ולא מצליח לצאת החוצה, מה שגורם למדחס, שהוא הרכיב שצורך הכי הרבה חשמל, לעבוד בלחץ גבוה יותר ולמשך זמן רב יותר כדי להתגבר על שכבת הלכלוך הזו.
ניקיון מי עיבוי כדרך היעילה ביותר לחיסכון
שמירה על מי עיבוי נקיים, היא הדרך המהירה והזולה ביותר להוריד את הוצאות החשמל. כשהמים צלולים ואין משקעים שמפריעים בדרך, חילוף החום קורה ברגע, מה שמאפשר למדחסים "לנוח" למשך יותר שעות ביממה.
החיסכון הזה הוא דרמטי מבחינת העלויות, בפרט במבנים ובמוסדות שבהם מותקנות מערכות קירור גדולות במיוחד. טיפול נכון באיכות המים יכול לחסוך עשרות אחוזים מעלויות האנרגיה השנתיות, פשוט כי המערכת לא צריכה לעבוד קשה מדי, ולהאריך משמעותית את חיי המכונה.
הארכת חיי הציוד, בקרה קבועה והפחתת בלאי
מעבר לחשבון החשמל, איכות המים משפיעה על היקף ההוצאות הפיננסיות גם דרך עלויות התיקונים, הנדרשים לצורך הפעולה התקינה והרציפה של מערכות הקירור.
מערכת מלוכלכת גורמת למדחס לעבוד "שעות נוספות", ובעומס חום גבוה. המאמץ הבלתי פוסק הזה גורם לחלקים המכניים להישחק מהר יותר, למנועים להתחמם וליחידות שלמות להתקלקל שנים לפני הזמן, והחלפה של מדחס היא פרויקט מסובך ויקר מאוד. על ידי הקפדה על מים נקיים ומאוזנים כימית, ניתן להוריד את הלחץ והעומס מהמערכת, ולאפשר לה לפעול למשך שנים ארוכות, עם מינימום תקלות והשבתות.
המפתח להארכת חיי הציוד הוא לא רק טיפול יסודי ומקצועי בתקלות, אלא תחזוקה מונעת הכוללת בדיקה של איכות המים אחת לתקופה, שימוש בחומרים שמונעים מהאבנית להיווצר וניקוי של מחליפי החום והמערכות לפני שהלכלוך הופך לשכבה עבה שקשה מאוד להסיר אותה.
שמירה על איכות הסביבה וניצול נכון של משאבי האנרגיה
מערכת קירור שמתאמצת בגלל לכלוך שהצטבר בתוכה פולטת יותר חום לסביבה וצורכת משאבים מיותרים. שיפור של איכות המים, תחזוקה קבועה ששומרת על המערכת נקייה, מצמצמת את צריכת החשמל הכללית של המבנה. זהו מצב של רווח כפול כיוון שנוצר כך גם חיסכון כספי משמעותי עבור בעל העסק, שצריך לשלם חשבון חשמל נמוך יותר, וגם תרומה לשמירה על איכות הסביבה על ידי ניצול חכם ואחראי יותר של משאבי האנרגיה.
